מאמרים ומידע מקצועי > קדחת קרציות

הדבקה בארליכיה:

הטפיל מועבר מכלב לכלב ע"י קרציות. הקרציה הנפוצה בארץ הנה קרצית הכלב החומה (Rhipicephalus sanguineus) ורוב ההידבקויות נעשות דרכה. הקרצית עלולה להידבק בארליכיה אם היא ניזונה בדם של בעל חיים חולה. כאשר היא תעבור לזון מדם של בעל חיים בריא, היא תדביק אותו במחלה.

מהלך המחלה:

בארליכיה קאניס שלושה שלבי מחלה: אקוטי ( מיידי), תת-קליני וכרוני. לכל שלב במחלה סימנים אופייניים לו.

השלב האקוטי מאופיין במחלה קלה עם סימנים המופיעים 1-3 שבועות מהרגע שהכלב ננשך ע"י הקרצית. בשלב זה הטפיל נכנס לתוך תאי הדם הלבנים ( תאי מערכת החיסון). בשלב זה ישנו הרס של טסיות הדם (הלוקחים חלק משמעותי בהליך קרישת הדם) ועל כן ספירת הטסיות בדם יורדת (טרומבוציטופניה). סימנים קליניים האופייניים לשלב זה כוללים חום, תאבון ירוד וחולשה. כמו כן אנמיה, כאבי פרקים ושטפי דם. בלוטות הלימפה, הכבד והטחול עלולים להיות מוגדלים בשלב זה של המחלה. חלק מהכלבים מצליחים להפטר מהטפיל בכוחות עצמם (רוב הכלבים), אולם חלקם ממשיכים לשלב התת-קליני של המחלה.

השלב התת-קליני הנו שלב המחלה שבו הכלב נראה בריא או עם סימני מחלה קלים בלבד. הכלב נראה נורמאלי והעדות היחידה למחלה היא ספירת טסיות נמוכה. זהו בעצם שלב שאינו מאופיין במחלה מובחנת. שלב זה יכול להמשך חודשים ואף שנים.

בשלב הכרוני יש בעצם הופעה מחודשת של המחלה שיכולה לנבוע נסיבות שונות (סטרס-לחץ). הסימנים בשלב זה כוללים ירידה במשקל, אנמיה, סימנים עצביים, דמומים, אפיסטאקסיס (דימום מהאף), דלקות עיניים, חום גוף גבוה, מחלת כליות ועוד. זמן דימום ממושך הנו בשל ירידה בכמות טסיות הדם. בשלב זה נראה רמת גלובולונים (סוג של חלבון) בדם גבוהה מהרגיל. בשלב זה נראה פגיעה בכל מדדי הדם- כדוריות דם אדומות, כדוריות לבנות וטסיות.

אבחון המחלה

אבחון המחלה מתבסס על סימנים קליניים המתאימים למחלה יחד עם בדיקות דם כלליות ויחודיות לטפיל.

בספירת דם סביר ביותר שנראה ירידה משמעותית במספר טסיות הדם ועליה בכמות הלויקוציטים (סוג של תאי דם לבנים). בבדיקת הביוכימיה נראה עליה ברמות הגלובולינים (סוג של חלבונים).

באחוז נמוך מאוד של המקרים יהיה ניתן לראות את הריקציה במשטח דם ( בו אנו מסתכלים על תאי הדם תחת המיקרוסקופ). את הטפיל יהיה ניתן לראות בתוך תאי הדם הלבנים. הסיכוי להגיע לאבחנה בדרך זו הוא קלוש.

בדיקות דם ייחודיות לריקציה כוללות בדיקה לזיהוי נוגדנים לארליכיה קאניס ובדיקת PCR.

בדיקה לזיהוי הנוגדנים מעידה על כך שהכלב נחשף בשלב כלשהו בחייו לחיידק, אך אינה מעידה בהכרח על כך שהכלב נגוע כעת. בנוסף, כלב שזה עתה נדבק לא תמיד מספיק לייצר נוגדנים לפני הבדיקה.

בדיקת PCR בודקת נוכחות חומר גנטי של החיידק והיא בדיקה אמינה ביותר. חסרון הבדיקה בכך שאינה מבחינה בין חיידקים חיים למתים. לכן, אם הכלב התגבר על המחלה, הבדיקה עלולה להיות חיובית אם החיידק לא פונה לחלוטין מהדם.

טיפול ומניעה

אנטיביוטיקה מסוג טטרציקלין או דוקסיציקלין יעילות ביותר לטיפול במחלת הארליכיה. משך הטיפול הנו 3-4 שבועות. לרוב, הטבה בסימנים נראה כבר בימים הראשונים לטיפול.

לעיתים יהיה צורך לשלב סטרואידים בטיפול. בעיקר כאשר נראה סימנים לבעיות הנובעות מפעילות מערכת החיסון.

בסיום הטיפול מומלץ מאוד לבצע בדיקת דם חוזרת ע"מ לוודא שאכן מיגרנו את המחלה.

במקרים קשים שהמחלה אינה מטופלת או נמצאת בשלב הכרוני ויכולה לסכן חיים, הטיפול יהיה מורכב יותר ועלול לכלול אשפוז, מתן עירוי נוזלים, תרופות לוריד ואפילו מנות דם.

לטיפול המונע יש חשיבות רבה היות והידבקות בארליכיה אינה מגינה מפני הידבקות נשנית בעתיד. ישנם תכשירים רבים היעילים למניעת נגיעות בקרציות המופיעים בצורת אמפולות או קולרים. ריסוס לסביבת הכלב מומלץ כאשר האזור נגוע בקרציות.

כותב המאמר: ד"ר איתי אפוד וטרינר המרפאה

לקבלת מענה מהיר: